בנק פינלנד מכנה את הביטקוין “כשל” – הנה הסיבה שהם טועים

בנק פינלנד שחרר נייר נקרא “האשליה הגדולה של מטבעות דיגיטליים”. בו, הסופר אלכסיי גרים מכנה את כל מטבעות הקריפטוגרפים “כשל”. המחבר טוען כי “לא ניתן לספר את המטבע” וכי מערכות פנקסים מבוססי בלוקצ’יין “אינן שונות באופן משמעותי מטכנולוגיה אחרת לניהול רשומות פיננסיות”..

ביטקוין כשל

לפני שניכנס לעיתון, עלינו לשקול מהיכן הוא מגיע קודם. מאמר זה פורסם על ידי בנק פינלנד, וזה לא מפתיע הבנק המרכזי של פינלנד. על פי ויקיפדיה, הבנק הוא “הרשות המוניטרית במדינה, והוא אחראי על אספקת המטבע במדינה”. באופן טבעי, למוסד כזה יש הרבה מה להפסיד מבחינת השליטה במימון העולמי אם משהו כמו ביטקוין היה מחליף את מטבע הפיאט המודפס בחופשיות שלו..

עם זאת, בואו נעבור על כמה מהטיעונים המרכזיים המוצגים בעיתון.

הטכנולוגיה אינה דבר חדש

מחבר העיתון טורח מאוד להסביר מדוע הוא מאמין שטכנולוגיית האותיות המבוזרות של חלוץ הביטקוין אינה מהפכנית ואפילו לא חדשה. על פי הגדרתם, בעל ספר חשבונות שקיים במספר שרתים ומתעדכן באופן אוטומטי דרך האינטרנט הוא חדשות ישנות. טענה זו, לעומת זאת, מצביעה על חוסר הבנה חמור במה ביטקוין מייצג בפועל.

במערכת מסורתית וסגורה שבה רק לגורמים שאושרו מראש ומהימנים ניתנת גישה לפנקס מופץ (כמו רשת בנקים בבעלות ממשלתית), אז אולי על פני השטח קביעה זו נראית נכונה. רשת כזו תוכל לעקוב בקלות אחר עסקאות ולשתף נתונים ביניהן כך שספר חשבונות משותף יהיה מעודכן.

עם זאת, bitcoin ושאר מטבעות קריפטוגרפיים המשתמשים בכל סוג של כרייה הם חסר אמון מערכות בהן כל אחד יכול להשתתף.

הדמוקרטיזציה הזו של המידע היא המהפכה, ולא שיתוף הנתונים. על מנת שאחד יכרה ביטקוין, הם אינם זקוקים לאישור מראש, רישיון או תוכנה קניינית על מנת להשתתף. פתיחות זו היא שמכריחה גם יושר ושקיפות.

במערכת סגורה של צמתים שאושרו מראש בלבד, ניתן לתפעל בקלות את הדברים על פי הסכמת קבוצת המשתתפים הקטנה. למשל, במקרה של כסף דיגיטלי, הרשת הקטנה הזו יכולה פשוט לומר לעצמם, בואו נדפיס מטבע בשווי מאה מיליון דולר ואז למסור אותו לבעלות בריתנו הפוליטיות, והכל לציבור אין גישה למידע זה. במערכת כמו ביטקוין שבה הכל נמצא בשטח פתוח כל הזמן, וכל אחד רשאי להשתתף מבלי להזדקק לרישיון או אישור כלשהו, ​​סוג זה של טקטיקה לא ידועה כדי לערער את ערך המטבע הוא למעשה בלתי אפשרי..

קרא את הבעיות במטבע פיאט

אם ביטקוין חדש היה מופיע פתאום מחוץ לכללים שנקבעו, היה מתרחש כאוס. במערכת הפיאט העולמית, כסף חדש פשוט מופיע ונעלם כל יום, ואף אחד לא נושף עין.

טיעון ה”ערך הפנימי “הישן

אחת ההתקפות הקלאסיות על מטבעות קריפטוגרפיים מהעולם הפיננסי הישן היא הטענה העייפה והנפלה של ביטקוין יש “אין ערך מהותי“.

לנקודה זו שנעשה בה שימוש יתר ומוטעה, אנו מתייחסים לכלכלן המפורסם סייפידאן אממוס שכתב תקן הביטקוין. בספרו טוען אממוס כי כסף הוא מושג המופיע בכל החברות האנושיות ויכול ללבוש צורות רבות. בין אם זה אבנים גדולות, קליפות ים, חרוזים, זהב, מטבעות טבועות, נייר מודפס וכן הלאה.

הבעיה ברוב צורות הכסף היא שהם חסרים או לא מצליחים לשמור על קשיותם. בעיקרון, ככל שצורת מטבע קשה יותר לייצר או לרכוש, כך היא קשה יותר.

אמוס כותב:

“הקושי היחסי בייצור יחידות מוניטריות חדשות קובע את קשיות הכסף: כסף שקשה להגדיל את ההיצע שלו מכונה כסף קשה, ואילו כסף קל הוא כסף שההיצע שלו עשוי לעלות גדולה.”

זהב, למשל, לא ניתן לאסוף רק בשום מקום על הקרקע. השגת זהב מהטבע דורשת כרייה מורכבת ויקרה. יתר על כן, זהב קיים רק על כדור הארץ בסכום סופי. ולמרות שהזהב עשוי להיות מאגר ערך טוב, זה לא בהכרח מטבע טוב מכיוון שהוא לא מאוד פטרי, ניתן לחלוקה או לאימות..

ביטקוין ושאר מטבעות קריפטוגרפיים הם במקום זאת סוג אידיאלי של כסף מכיוון שיש להם קשיות, אספקה ​​קבועה והם חסינים למעשה מפני היפר-אינפלציה ומניפולציות אחרות על ידי בנקים מרכזיים שיפעלו באנוכיות להדפסת מקורות מזומנים רק כדי להשיג את המטרות האנוכיות שלהם..

“ללא בנק מרכזי שמסוגל להגדיל את אספקת הכסף לתשלום החוב הממשלתי, התקציבים הממשלתיים נאלצו לציית לכללי האחריות הכספיים הרגילים” – Ammous, תקן הביטקוין.

אין גיבוי מוסדי

למרות שהמחבר מכנה ביטקוין טעות, הרעיון שמטבע דורש גיבוי מוסדי מכל סוג שהוא כשלעצמו טעות של היגיון.

אנו בספק רב כי בנק פינלנד יראה בזהב נכס כספי הדורש איזושהי סמכות לגבות אותו. נהפוך הוא, מתכות יקרות ואבני חן אינן דורשות שום סמכות מרכזית, בנק מרכזי או מנטה בכדי שיוכלו להחזיק מידה כלשהי של ערך. הדבר נכון לגבי כל מספר סחורות כמו שוקולד או מלט. חטיף שוקולד לא צריך לקבל חותמת מ”רשות השוקולד המרכזית בפינלנד “כדי להיחשב לשוקולד אמיתי. הקביעה כי כל האובייקטים שמחזיקים מידה כלשהי של ערך זקוקים למוסד כלשהו שמטביעים את חותמו עליו היא נופלת במקרה הטוב, ובעל גרוע ממש במקרה..

בחינת יחסי האהבה-שנאה של וול סטריט עם הביטקוין

סיבה גדולה לכך שהביטקוין מוערך כל כך היא פשוט משום שהוא אינו דורש מוסד מרכזי מכל סוג שהוא על מנת שיפעל וימלא את תפקידו העיקרי של היותו אמצעי לאחסון והעברת ערך. הרשויות הריכוזיות יוצרות נקודות כישלון מרכזיות, ואמצעי מניפולציה קלים. הביטקוין לא סובל מאף אחת מהחולשות הללו, וזה לא במקרה, אלא על ידי עיצוב.

הבנק המרכזי Crypto A- אוקיי, אם כי

נראה כי כל הוויכוח שמעלה מאמר זה מתרסק בחלק המסקנה הקצר שלו. באופן ספציפי, המחבר קובע כי אם בנק מרכזי היה משחרר מטבע מטבע משלו, אז זה אכן היה מטבע אמיתי לפי הגדרת המחבר. הסיבה לכך היא שזה יהיה אז “מגובה” על ידי מוסד, ולא רק יצירת כמה גיקים ממוחשבים או אנרכיסטים.

בפסקה זו אנו רואים שהמחבר מציין כי מטבעות קריפטוגרפיים יכולים לתפקד כמטבע, אך איכשהו הם טוענים כי ללא רשות מנפקת מרכזית, מטבע כלשהו נועד להיכשל. שוב עלינו להצביע על דוגמת הזהב בכך שאין שום רשות מנפיקה שמדפיסה זהב. במקום זאת, זהב הוא נכס מבוזר שקיים בטבע ואינו נמצא בבעלות או בשליטת גוף מרכזי אחד כמו בנק מרכזי.

אם ממשלה הייתה יוצרת מטבע קריפטוגרפי, זה היה כסף קשה רק אם היה לה אספקה ​​מוגדרת והיה חסין מפני אינפלציה. אם זה יכול להיות מודפס או נטבע בלי סוף, זה יהיה נתון למניפולציה בדיוק כמו כל סוג אחר של מטבע פיאט.

עוטף את זה

מן העיתון הזה ברור שהמחבר מבנק פינלנד לא ממש מבין את המטבעות הקריפטוגרפיים, מעבר לכך שהם רואים פשוט איום על אמצעי השליטה הקים שלהם. נראה שהם רואים בתכונות שרשת הביטקוין מיושמת בכוונה רבה כחולשות במקום נקודות חוזק.

אנו כאן בבלוקונומי נציע לבנק פינלנד להקדיש זמן רב יותר כדי להבין באמת מדוע אנשים נמשכים לקריפטוגרפיה לפני שהם פשוט טורקים אותו על כך שהוא לא נכנס לפרדיגמה הוקמה של שווקי מטבעות פיאטיים מרוכזים ומנוטלים מאוד..

תמונה מוצגת: Freepik.com